כתבה 44 – "מה שבטוח זה ביטוח!"
מאת ד"ר  לובה וולק
 
הביטוח בתחום התעופה האזרחית קם והתפתח על ברכיו ויסודותיו של הביטוח הימי.
היה בכך היגיון רב בגלל המטרות והמטלות של שני התחומים שהם: הובלת נוסעים ומטען למרחקים גדולים על פני כל כדור הארץ ,האחד בים והשני באוויר.
ההובלה בים הקדימה כמובן באופן משמעותי את ההובלה באוויר אך נושאי הביטוח היו למעשה זהים: פיצוי על נזק או אבדן חיי אדם, רכוש, מטען, כבודה אישית וכ"ד, ומעל כל אלה האחריות לכך.
פרשה הזכורה לי מתקופת עבודתי מדגימה יפה את מורכבות נושא הביטוח:
אין לי ספק כי לרבים זכור האירוע ב-6 לחודש ספטמבר 1970 אשר עבר להיסטוריה בתור "ספטמבר השחור".
באותו יום נחטפו על ידי כמה פלגים טרוריסטים פלסטינאים כמעט בו-זמנית שלושה מטוסים  של חברות פן-אמריקן , ט.וו.א. וסוויסאיר על נוסעיהם והם מצאו עצמם מובלים ע"י החוטפים לחניות מאולתרות בכמה מדינות ערב במזרח התיכון.
מטוס ט.וו.א. הובל לבסוף ע"י החוטפים לנמל התעופה  של קהיר במצרים ושם לאחר פריקת הנוסעים פוצץ המטוס על המסלול. המטוס היה מבוטח ע"י שתי חברות נפרדות : באחת ביטוח בפני פעולה מלחמתי ובשנייה ביטוח כל יתר הסיכונים. במשך חודשים רבים לאחר האירוע התנהל משפט בין שתי חברות הביטוח בו הן בקשו הכרעה איזו מהן אחראית לשפות את ט.וו.א. על אבדן המטוס ועל כל ההוצאות הנלוות.
שתי חברות הביטוח הביאו מומחים שונים מכל העולם , כולל מישראל , כדי להעיד על אופי האירוע:  אקט מלחמתי (מטעם מדינה כלשהיא) או חבלני מטעם ארגון טרור. כל קביעה של בית המשפט פירושה היה איזו מחברות הביטוח תישא בנזק ובשיפוי חברת התעופה.
בית המשפט מצידו ביקש להסתמך על דעת מומחים בהכרעתו.
המקרה המסופר לעיל לא היה המקרה החמור ביותר מבחינת עלותו.  הפלת מטוס פן-אמריקן על נוסעיו וצוותו בידי מחבלים בשמי העיירה השקטה בסקוטלנד Lockerbie ,גרמה  לאבדן המטוס על נוסעיו ותכולתו ובנוסף לכך גם חיי תושבי העיירה ורכושם.
אם נוסיף לדוגמאות הנ"ל את הנזקים הרגילים, כמעט יום-יומיים כגון פגיעה בכבודה האישית או אבדנה, פגיעה או אבדן מטען מסחרי וכ"ד, הרי שנושא הביטוח בתעופה אזרחית חשוף לסיכונים כספיים גבוהים למדי.
מחלקת הביטוח של אל על הוקמה בשלב מוקדם מאד, כמעט ביחד עם תחילת הפעילות המסחרית של החברה. מנהלה הראשון היה גוסטב וונגנהיים אשר הובא ממשרד הביטחון כדי ללמוד את הנושא של הביטוח התעופתי, לארגן את המחלקה ואת הפעלתה.
מוצאו של גוסטב היה מגרמניה והוא היה "יקה" במלוא מובן המילה, כלומר , בעל תכונות של דייקנות ושקדנות בלימוד הנושא בו עבד על כל פרטיו והיבטיו. במרוצת הזמן צורף לתחום אחריותו גם נושא אספקת הדלק ,אף הוא נושא בעל חשיבות מרכזית בחיי חברת תעופה, ומספר נושאי מינהל כגון תחבורת קרקע על כל צי הרכב וההסעות,  אך נושאי הביטוח והדלק נשארו תמיד הקרובים לליבו והוא שמר בקפדנות על עיסוק בהם ועל אחריותו האישית לנושאים אלה.
תמיד נראה לי כי טבילת האש הגדולה שלו בנושאי הביטוח הייתה באסון הידוע של מטוס קונסטלישן,  ה-4X-AKC , אשר הופל בשמי בולגריה.
הוא היה אחד מבעלי התפקיד הקשורים לנושא, הראשונים והבודדים, בין אם מטעם ממשלת ישראל או מאל על, אשר הורשו ע"י ממשלת בולגריה להיכנס לשטחה כדי לעמוד על ממדי האסון ולבחון את האפשרויות לפיצוי ולשיפוי הניזוקים.
הוא עבד שם בשיתוף פעולה מלא עם היועץ המשפטי של משרד החוץ שבתאי רוזן והיה אחראי להיבטים הביטוחיים/תעופתיים של הנושא הטרגי הזה.  בעקבות פעילות זו הוגשה תביעה לבית הדין הבינלאומי בהאג ואף שהתביעה נדחתה הצורה שבה נוסחה הדחייה אפשרה המשך טפול בפיצוי ושיפוי ע"י ממשלת בולגריה אשר לבסוף עשתה זאת.
הפלת מטוס ה-AKC  בשמי בולגריה נשאר טמון בתודעתו וזכרונו של כל עובד אל על אשר עבד בחברה  באותה עת. הדבר בא לביטוי באזכרה השנתית לחללי טיסה זו הנערכת מדי שנה בבית הקברות סביב אנדרטת הזיכרון. עובדי אל על מאותה תקופה נאמנים לזיכרון "ה-AKC   אשר הופל בשמי בולגריה" ומופיעים מדי שנה בתאריך הנקוב כדי לכבד את זיכרון הנוסעים והצוות.