כתבה 23  -  נשים בתעופה האזרחית הבינלאומית ובאל על.
 
מאת ד"ר לובה וולק
 
צר לי לומר כבר בתחילת דברי בכתבה זו כי דווקא בתחום כה חדשני ומאתגר כמו תעופה אזרחית בינלאומית, אשר התפתחה במהירות המתאימה לטייס לאחר מלחמת עולם השנייה, לא ניתנה לנשים הזדמנות להשתתף. "להשתתף" – פירושו כאן לקחת חלק בכל הפעילויות והמקצועות של הענף כשוות ערך לגברים. זה חל לא רק על מקצועות טייס אלא על כל המקצועות המוטסים, פרט לדיילות. ולמרבה הפלא גם על מקצועות הניהול ובפרט ניהול בדרגים הגבוהים ובינוניים. כאילו שאישה איננה מסוגלת להבין ולהקיף בהבנתה את המורכבות והאתגרים המקצועיים של הענף.
   ודווקא באל על – עם הקמתה – היתה בשנים הראשונות נטייה פחות מגבילה בנושא זה. אביא כאן כמה דוגמאות:
   מדריכת הסימולטור (מדמה טייס) הראשונה באל על עוד בשנות החמישים הראשונות ובמשך שנים רבות לאחר מכן היתה אביבה גלזר – בחורה עדינה ויפה אשר מילאה את תפקידה במקצועיות ללא דופי, כך שטייסים וקברניטים, אף אלה  מהזן של "גברים קשוחים", לא עלה בדעתם להפר את סמכותה במבדקי הכשירות לטייס אשר ערכה להם כחלק מתפקידה.
   הדסה ריבקינד היתה העובדת הראשונה של אל על ובהיותה מזכירה ועוזרת של ד"ר אברהם ריבקינד, מייסד אל על וסמכ"ל למסחר ראשון שלה,  מילאה שורה של תפקידים בלי למיין אותם בתור פקידות או  ניהול. כפי שנהגו לומר אחר כך באל על:  בהתחלה היתה רק הדסה והיא עשתה הכל – אחר כך קבלו עוד אלף עובדים אשר חלקו ביניהם את העבודה שלה. כאשר חזרה הדסה לעבוד באל-על כעבור הפסקה של כמה שנים היא מלאה תפקיד בו היו כלולות המשימות של חוזי ביטוח ורכש דלק – מן התחומים המורכבים ביותר של חברת תעופה.  היא גם שמשה כנציגת אל על בג'נבה (שוויצריה) במשך כמה שנים.
   פרנצי אוברלנדר – היתה הראשונה אשר מילאה את תפקיד מנהל תחנת לוד (בשנים מ-1949 ועד 1952) – התחנה הגדולה ביותר ברשת אל על – כשכפופים לה מספר קציני תנועה (גברים) וקצינת תנועה אחת –   אישה, היא נעמי יקותיאלי.  פרנצי מונתה גם בהמשך למנהלת תחנה בפריס  - המקרה הראשון של הצבה לחו"ל של אישה לתפקיד ניהולי (וגם מבצעי!). נעמי יקותיאלי שימשה בשנים מאוחרות יותר כמנהלת מערכת ההזמנות הממוחשבת "כרמל"..
   אלכסנרה גוטר מילאה החל מהשנים הראשונות של אל על תפקיד בכיר בתחום ניהול הכספים בחברה
ונהנתה מהערכה רבה אך לא קידום משמעותי.
   התקבלתי לאל-על בינואר 1959 לתפקיד עוזרת ליואל פלגי, הסמכ"ל האחראי על "אגף החוזים", שם צופן למבצע העליה המוטסת מתימן ומעירק.  עם גמר המבצע ב-1952 הוצע לי תפקיד מנהלת מחלקת מינהל וכשקיבלתי אותו נתבקשתי גם למלא את מקומו של מזכיר החברה אשר פרש מאל-על. באותה עת. מטבע הדברים קראו לי "מזכירת החברה" ולא "מזכיר"!  לאחר שאלוף(מיל) א. בן_ארצי נתמנה כמנכ"ל אל על במקומו של אריה פינקוס הוא הזמין את שר התחבורה שכהן אז, הוא א. בר-יהודה, לביקור באל-על.   הדרג הבכיר של אל על נתבקש להקביל את פני השר בלשכתו של המנכ"ל. ובטרם הגיע השר, הסביר לי בן-ארצי כי הוא יציג אותי בפניו כמזכיר החברה ולא מזכירת החברה. כששאלתי אותו לפשר הדבר הוא הסביר: "אם אציג אותך כמזכירת החברה, ישאל השר: של מי את המזכירה ואז תשיבי "של החברה", ואז ישאל השר: "כן, אבל מי הבוס שלך?" . תעני לו שזה היו"ר או המנכ"ל והוא יהיה סבור שאת מזכירה מהמנין. לעומת זה, מזכיר החברה הוא תאר ברור המגדיר תפקיד בכיר מסוים והוא אף מוגדר בחוק החברות."  כאשר הגיע השר אלי והוצגתי ע"י בן-ארצי כ"מזכיר החברה" , הסתכל עלי השר בענין וחזר על התאר בהדגשה "מזכיר החברה?"  ובאשר אשרתי , הגיב "אני מבין!".
   מצאתי לנכון לצטט סיפור קצר זה כדי להדגים כי אפילו תארים של תפקידים לא נתפסו כמתאימים לאישה שתתפקד בהם!.
   יתכן שהיו עוד מספר נשים בעשור הראשון או שני של קיום אל על אשר תפקדו בתפקידי ניהול ובתפקידים בכירים ואם לא הזכרתי אתכן, עמכן הסליחה חברותי המנהלות! אך יצויין למען האמת כי
המצב בתחום זה בחברות תעופה בינלאומיות אחרות וגם בארגוני תעופה היה אף יותר מגביל לגבי נשים
מאשר באל על והתקדם אך במעט במרוצת השנים שחלפו מאז. וזאת כאשר בתחומים רבים אחרים מתפקדות נשים בתפקידי ניהול בכל הדרגים כולל הבכירים ביותר: כך בבנקאות, בשיפוט, בחברות תעשיתיות, בפוליטיקה ועוד.
   אצטט כאן כמה סיפורים קצרים להדגמת המצב גם משנות מאוחרות יותר כגון שנות ה-1970 :
הופיעה במשרדי ביום אחד טייסת ישראלית ובקשה לשוחח עמי. היא חזרה זה עתה מארה"ב שם עבדה במקצוע שלה – טייס! – במשך כשנה. בתחילת שהותה שם היא הלכה לראיון בעקבות מודעה באחד העתונים כי נדרשים טייסים לחברה אזרחית. המודעה נשאה את הפסקה הגואלת של אי-אפליה בגין גזע או מין. היא הגיעה לחדר ההמתנה לקראת סוף הרעיונות ונשארה להמתין כשלפניה רק מועמד אחד – בחור אפרו-אמריקני צעיר. ההמתנה התארכה וברגע מסוים הסתכל עליה הבחור שמולה והחל לצחוק בהנעה. היא החלה לחפש האם משהו התעקם בתלבושת שלה ולבסוף שאלה אותו לפשר הצחוק. והוא השיב לה שפשוט עלה בדעתו כי מתוך שניהם ועל אף הצהרת השוויון שבמודעה, סיכויו להתקבל לתפקיד טייס טובים משלה, כי הוא גבר והיא אישה!  כך בתעופה בשנות ה- 1970 !  ועתה – קרוב לבחירות 2008 לנשיאות ארה"ב נותר רק לראות מי יזכה במנוי הדמוקרטי – אובמה או הילרי קלינטון. 
    הסיפור השני הוא בתחום נסיוני בערך באותן השנים. הייתי סמכ"ל ומזכ"ל החברה. תוך כדי שהות קצרה בתפקיד בניו-יורק נתבקשתי ע"י המנכ"ל – אלוף (מיל) א.בן-ארצי, לסיים ולחתום על חוזה מסוים בינינו לביו חברת פאן-אמריקן. לאחר תיאום עם היועץ המשפטי שלנו בארה"ב קבענו עם מזכיר החברה של פאן-אם להיפגש במשרדו לשם חתימה. הופענו, היועץ המשפטי ואנכי, בשעה היעודה בבוקר, במשרדו בבנין המפורסם של פאן-אם אשר חסם את  ה-Park Avenue  בניו-יורק. מזכיר החברה של פאן-אם הודיע לנו כי היו"ר ביקש כי מעמד החתימה יערך במשרדו. היו"ר היה גבר מצודד ונעים הליכות – לפני בואו לפאן-אם היה מפקד חיל האויר של כוחות היבשה (Army Air Force  ).והוא לא הפגין שום הפתעה מכך שאישה ממלאת את תפקיד מזכיר כללי באל-על. לאחר החתימה הוא הזמין את כלנו לארוחת צהרים בחדר המנהלים של החברה. עלינו לקומה העליונה של הבנין רב-הקומות למסעדה בחדר גדול אשר לפי הערכתי הכיל כ-200 איש ליד שלחנות של 4 עד 6 סועדים. שולחנו השמור של היו"ר היה בקצה המרוחק מהכניסה ליד קיר פינתי של חלונות המשקיפים על כל מנהטן – מראה מדהים.  כדי להגיע לשלחן זה צריך היה לעבור את כל האולם באלכסון כשהוא מלא סועדים. כשהגענו לשולחן היו"ר הייתי בהלם, כי ליד כל השולחנות ישבו גברים בלבד! לא היתה אף אישה בחדר האוכל של המנהלים, חוץ ממני!  עזרתי עוז ושאלתי את היו"ר האם זהו חדר אוכל של מנהלים גברים והאם יש להם חדר אוכל מיוחד לנשים. כלם צחקו וחשבו שזוהי בדיחה מצוינת! הבדיחה עדיין תקפה אף שפאן-אם כבר מזמן עברה מעולמנו.

והרי תמונה מצולמת משנות ה-1970 המדגימה את הסיפור הנ"ל במעטפת אחרת: זהו כנס של מנהלי אלעל בדרג בכיר ובינוני – אני מזהה בו קולגים מאותה תקופה כפי שבווראי יעשו זאת קוראים אחדים. כמאה איש בתמונה, להערכתי ? אנא תספרו את מספר הנשים? 
 
 
women managers1.jpg